ליקוי חמה, ליקוי נשמה | בלוג עברית
- Andrey Kulikov
- Apr 9, 2024
- 2 min read
Updated: Apr 10, 2024
שלום! וברוכים הבאים לבלוג הראשון בעולם-העברית.
אתמול היה ליקוי חמה בצפון אמריקה, וחלק מכם אפילו שלחו לי תמונות וסרטונים. תודה!
אז אמנם לא היה אפשר לראות את הליקוי מהמקום בו אני הייתי ב8 לאפריל: חוף מעיין צבי, ישראל.
אבל למרות שכאן היה לילה, אני מאמין שהרגשתי אותו בכל אופן.
אז איך מרגישים תופעה אסטרולוגית שקורית בצד השני של כדור הארץ?
ובכן, נתחיל בכך שזה היה לילה ללא ירח כאן אצלינו. הירח לא היה בשמי הלילה, כי הוא היה עסוק אצליכם, בלשחק "מחבואים" עם השמש.
אז היה דבר אחד שחלקנו - לנו בישראל היה לילה חשוך במיוחד, ולכם באמריקה, היה רגע אחד ביום -
חשוך במיוחד.
האם החושך שבחוץ, בעולם, קשור לחושך שבפנים, שבתוכינו? האם יש קשר בין השניים?
אני מאמין שכן.
והליקוי הזה הזכיר לי את החלקים החשוכים בתוכי- חלקים של אור שמוסתרים לפעמים.
על ידי מה הם מוסתרים? אולי ספקות, אולי עייפות, אולי פחדים...
והאמת? אני רואה את אותו דבר גם בתלמידים שלי. לא מעט מהאנשים שאני זוכה ללמד, באמת מחזיקים במתנה מדהימה: יש להם תפיסה מצויינת של השפה העברית. באמת אנשים מוכשרים. אבל מה? פעמים רבות אני רואה את התסכול שלהם כשהם מרגישים שהם לא מתקדמים בקצב מהיר מספיק.
כשפתאום יש מילה חדשה שהם לא הכירו, או משפט שהם לא הבינו - ולרגע אחד הם מתבאסים על עצמם וחושבים "אולי אני אף פעם לא אתפוס את זה לגמרי."
איזו נטייה אנושית פופולארית!
כמה קל לנו למצוא מתי אנחנו "לא מספיק", לעומת כמה יוצא לנו לפרגן לעצמינו?
אני רואה את זה המון בעצמי.
לדוגמא- האתר הזה, שלאחרונה שיניתי לו את השם לעולם-העברית.
לא פעם ולא פעמיים חשבתי שאולי העסק הזה הוא לא בשבילי. שאני מתקדם לאט מדי, או בכלל לא, שאולי אין לי בכלל מה לתרום ושהאתגר הזה יכול להיות קצת גדול עליי.
ליקוי חמה.
מעניין, אם בזמן הליקוי, גם כדור הארץ שלנו שוכח לרגע איך מרגישה השמש -
בזמן שהירח מסתיר את האור שלה.
מעניין אם הוא תוהה אם היא נגמרה. אם גם הוא מפחד שאולי היא אף פעם לא תחזור. מתחיל לתהות אם היא בכלל אי פעם הייתה שם, או שאולי הוא פשוט דמיין אותה?
העניין הוא, שאנחנו יודעים שהליקוי תמיד יסתיים בסוף. ממש כמו שכל לילה מגיע לסופו. והשמש תשוב לזרוח... כי היא תמיד הייתה שם.
וברגעים מסויימים אנחנו רואים את זה. רואים את עצמינו במלוא עוצמתינו.
ואולי משחק "מחבואים" קטן, בין השמש לירח, בין האור לחושך...
זה בדיוק מה שהיינו צריכים בשביל להיזכר.
כמו ששלום חנוך אמר בשיר שלו "הולך נגד הרוח"-
תמיד הכי חשוך, לפני עלות השחר
תזרחו, חברים יקרים
ונזרח יחד
שיהיה לכם המשך שבוע נהדר
אנדריי
+
Kommentare